פסק-דין בתיק תא"ק 9544-02-09

1.      בפניי תביעה לסילוק יד והחזרת החזקה ברצועת שטח במגרש בהרצליה, אשר לטענת התובעת שייכת לה.

מיהות הצדדים ורקע עובדתי:

התובעת הינה הבעלים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין ובעלת זכות החזקה של חלקה 1133 בגוש 6668, בשטח 399 מ"ר בהרצליה (נסח הטאבו כנספח א' לכתב התביעה) (להלן: "חלקת התובעת").

הנתבעת 1 הינה הבעלים ובעלת זכות החזקה של חלקה 1137 בגוש 6668 בשטח 400 מ"ר בהרצליה. מחצית החלקה הנוספת קיבלה הנתבעת 1 בירושה לאחר פטירת בעלה המנוח בשנת 2005. עד מועד פטירתו הנתבעת 1 ובעלה המנוח היו הבעלים במשותף של חלקה זו. הנתבעת 2 הינה בתה של הנתבעת 1 (אשר עברה בשנת 2005 לדיור מוגן) והיא המחזיקה בפועל בחלקה 1137 (להלן: "חלקת הנתבעת 1") (נסח הטאבו כנספח ב' לכתב התביעה).

החלקות גובלות אחת עם השניה ומכאן המחלוקת על רצועת קרקע הנמצאת במקום החבור.

על חלקת התובעת וחלקת הנתבעת 1 נבנו בתים, אשר הינם שני בתים נפרדים ללא כל קיר משותף. את הבתים בנתה אותה החברה הקבלנית שהייתה הבעלים של שתי החלקות.

2.      בהתאם לטופוגרפיה של שתי החלקות הללו, פני הקרקע של חלקת התובעת נמוכים משמעותית מפני חלקת הנתבעת 1. בשל הפרשי הגבהים בין שתי החלקות היה צורך בבניית קיר דיפון בצד הדרומי של חלקת התובעת והצד הצפוני של חלקת הנתבעת 1. קיר הדיפון נבנה ע"י החברה הקבלנית אשר בנתה את הבתים על שתי החלקות האמורות, ואשר נועד למנוע זליגת חול לעבר חלקת התובעת.

3.      תמצית טענות התובעת:

לטענת התובעת, בעלה המנוח של הנתבעת 1 הקים גדר מרשת מעל קיר הדיפון וזאת מבלי להודיע לתובעת או לקבל את הסכמתה, וללא כל היתר בנייה מהרשות המקומית וכדי לשמור על יחסי שכנות טובים, לא עמדה התובעת על הריסת הגדר ועקירת הנטוע. הגדר החיה ששתל בעלה המנוח של הנתבעת 1 נגזמה על ידו גם מהצד של התובעת, לבקשתה במשך שנים.

4.      בשנת 2005, לאחר פטירתו של בעלה המנוח של נתבעת 1, החלה הנתבעת 2 לשפץ את בית אמה לפני שעברה לגור בו. התברר לתובעת, כי הנתבעת 2 ביצעה חריגות בנייה שבגינן הוגש נגד הנתבעת 1 כתב אישום וניתן גזר דין המורה על הריסת החריגות (נספח ב' לכתב התביעה).

5.      לצורך הגשת היתר בנייה בגין החריגות היה על הנתבעות להגיש מפת מדידה של חלקתן. לשם כך, הנתבעת 2 ובעלה הגיעו עם המודד לביתה של התובעת יחד עם התוכנית שתוגש לעירייה ע"מ להחתים את התובעת. בשלב זה נודע לתובעת לראשונה כי גדר הרשת שבעלה המנוח של הנתבעת 1 הקים, אינה מוצבת בגבול הסטטוטורי של החלקה, אלא בתוך החלקה של התובעת, ונוגס משטח חלקת התובעת באופן משמעותי בשטח של 19.54 מ"ר (להלן: "רצועת המקרקעין").

תוצאה של אותה פגישה הייתה הצעתה של התובעת שתסכים לחריגות שעשו הנתבעות, אך תחילה עליהן להחזיר לתובעת את רצועת המקרקעין השייכת לה. הנתבעות סירבו.

התובעת הגישה התנגדות להוצאת היתר בנייה שהגישו הנתבעות בגין החריגות שביצעו מאז שנת 2005. ההתנגדות נתקבלה בחלקה, אולם לא יושמה. התובעת הגישה ערר לוועדה המחוזית.

לטענתה, הנתבעות הינן מסיגות גבול התובעת וחייבות לסלק ידן מרצועת המקרקעין נשוא התביעה.

6.      התובעת מבקשת מביהמ"ש לצוות על הנתבעות ולחייבן יחד ולחוד:

א.      לסלק ולפרק על חשבונן את הרשת ועמודי הברזל התומכים אותה המוצבים על קיר הדיפון, בהתאם למפת המדידה ג' (שצורפה לכתב התביעה), כשהדבר ייעשה בפיקוח המודד, מר סיני גורדון.

ב.      לעקור ולסלק על חשבונן את הגדר החיה הצמודה לרשת וכן צמחיה ועצים הנמצאים בתחום רצועת המקרקעין האמורה.

ג.        לסלק ידן ויד כל הבאים מטעמן מרצועת המקרקעין ולהחזירה לרשות התובעת.

תמצית טענות הנתבעות: